האפרסמון
אביעד בן יצחק
אין פרי יותר טעים ממנו, הקליפה אמנם
קצת קשה אבל התוכן מתוק מדבש. באותה תקופה הוא היה נדיר מאוד עבורי ויקר מציאות.
בכל פעם שטעמתי, נהניתי מחדש. זה היה הפרי האהוב עלי ביותר ולא החמצתי הזדמנות
ליהנות ממנו.
סדרת ניווטים בהרי ירושלים, במסגרת קורס
קצינים. התכוננתי לניווט הלילי. חבר עבר וראה אותי רכון על המפה. הוא הסתכל כמה
שניות על ציר הניווט שלי והניח את האצבע על נקודה מסוימת, לא רחוק מהציר. "כאן"
הוא אמר "יש מטע אפרסמונים ענק". החלטתי להגיע אליו. אורך הניווט המקורי
היה כחמשה עשר קילומטר, בכדי להגיע למטע הייתי צריך ללכת שני קילומטר נוספים.
המפקדים כבר אשרו את הציר, אז מה?!, חייכתי לעצמי ושיניתי אותו, לא ספרתי לאיש. הכול
על מנת לעבור דרך מטע האפרסמונים.
הלכתי לבד, חורף, לילה חשוך, כמעט ללא
כוכבים. זה היה סופו של שבוע ניווטים ארוך עם מעט מאוד שעות שינה. הגוף היה עייף מכל
המרחקים שצעדתי בימים האחרונים ואולי גם מאלה שלפניהם. אחרי מספר קילומטרים, כבר הייתי
רטוב עד המותניים, כתוצאה מחציית שדה חיטה ועוד כמה חציות של שטחים שהיו מנוקדים בשיחים
רטובים כאלה ואחרים. היה קר, ומה שהחזיק אותי היה מטע האפרסמונים שאפגוש עוד כמה
קילומטר וכמובן הטעם הנפלא של הפרי זה.
הניווט עבר בצורה טובה, מצאתי את
הנקודות הנדרשות והקצב היה טוב, אפילו משביע רצון. לקראת שלוש אחר חצות ראיתי את המושב
מצפון ומצאתי את דרך העפר המובילה אל המטע. הכיוון היה מדויק. אחרי כמה מאות מטרים
ראיתי את המטע.
הלכתי על דרך העפר, המטע מימיני. ביני
לבינו הפרידה שדרת ברושים. בין הברושים הייתה מתוחה גדר תיל. החלטתי לא לגרום לנזק
ולא חתכתי את הגדר. הלכתי לאורכה לאט, הגדר הייתה שלמה ולא נראה סימן לפירצה.
ממש בקצה השביל, כשאני על סף ייאוש,
מצאתי את הכניסה המיוחלת. הכניסה, הייתה אמנם חסומה, בשער ברזל אבל הצלחתי לעבור ברווחים
שבין חלקיו. כשנכנסתי פנימה, הצצתי בשעון, השעה הייתה מאוחרת וכבר הייתי לחוץ
בזמן. נשאר לי עוד מרחק גדול ללכת. החלטתי שאני אוכל את האפרסמון הראשון שאני מוצא
ועף משם.
נכנסתי למטע וקטפתי מהעץ הקרוב אפרסמון
אחד. יצאתי במהירות, לא ידעתי באיזה חומרים מרססים אפרסמונים, ליתר בטחון שלפתי
מימיה ושטפתי אותו היטב במים תוך כדי הליכה מהירה, ספק ריצה. כשסיימתי לשטוף אותו
נעצתי את שיניי בעוצמה בפרי התאווה.
***
הפרי לא היה בשל, שיניי קהו, הטעם היה
נורא וליווה אותי עד סוף הניווט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה